כשהפסיכולוגיה פוגשת את היוגה
כשם שהפסיכופתולוגיה עוסקת בהבנת ההתנהגות החריגה בכדי להפחית את סבל האדם וסביבתו, כך היוגה עוסקת בחקר ההכרה בכדי לקבל עוד ידע ולהשתחרר מסבל.
היוגה, מצביעה על כך שהוריטי (תנודות ההכרה) יכולים להיות מכאיבים או לא מכאיבים ממש כשם שבפסיכולוגיה התנהגות חריגה תאובחן כרצויה או שלא רצויה ומבטאת הפרעה נפשית.
אנחנו לא חותרים להכחדת הוריטיס (התנודות - מחשבות) אלא להגבלת התנודות המכאיבות, אלו שיוצרות סערות וצונאמי . גם מבחינה פסיכולוגית השאיפה היא לויסות והסדרה רגשית בכדי להפחית מצבי אי שקט ופגיעה.
הסבל והכאב מתגברים ככל שההזדהות עם הוריטיס גדלה ישנה תגובתיות ואחיזה בהם. הוריטיס(אותן מחשבות היוצרות תנודות בהכרה) מתרבים ונעים במהירות ובעוצמה בצ'יטה (חומר ההכרה) או שמעכירים ומכבידים עליה. בפסיכולוגיה – תגובתיות חריפה למנגנון פתולוגי נפשי שיוצר עוררות יתר או קטטוניות ותת פעילות.
המהלך הזה יוצר נפרדות, תפיסת מציאות שגויה ותגובתיות אליה. נוצר בלבול בין הגל לאוקיינוס. בין המחשבה לחושב. בין הרואה לנראה. החולף נראה נצחי והמשתנה נראה קבוע. הלא אמיתי נראה אמיתי והאמיתי נראה לא אמיתי. הפסיכולוגיה תקרא לכך פער בין הפנים לחוץ . גם היוגה תצביע על אותו פער בין מציאות רצויה/נתפסת למציאות מצויה/נוכחת
לכן, הפרעה הכרתית אינה שונה במהותה מהפרעה נפשית, רב התאוריות הפסיכולוגיות מבטאות תוכן וצד נוסף של אופי ההפרעה שתמיד נובע ממבנים אישיים וניתן למצוא את הדמויות של כולנו על הקשת של ה"מופרעות".
כולנו גלים באוקייאנוס, שמופיעים בצורה שונה אחד מהשני ומשתנים תדיר. כולנו שונים , בתנאים מסויימים חריגים ובאחרים נורמלים, עשויים מאותה המהות.
ראיית שתי זויות המבט - הן הפסיכולוגית והן היוגית יוצרות תמונה רחבה, מעמיקה ותומכת יותר במציאות ובבריאות. דרך מבט רחב זה - קל יותר להתאים טיפול, פרקטיקה ותאוריה בהתגברות על מכשולים באיזון וויסות הנפש ובחתירה לבריאות.
יוגה דרך עיני הפסיכואנליטיקן ד. וויניקוט
יוגה היא השקטת תנודות ההכרה" (פטנג'לי יוגה סוטרה 1.2)
כשוויניקוט מדבר על חרדה המתלווה לחוויה של להיות לבד או ביחד כתוצאה מסביבה לא בטוחה ואם שאינה "טובה דיה", היוגה מצביעה על תנועה רבה ומהירה של מחשבות ורגשות ועל מתח ורעש פנימי אצל האדם אשר לא מאפשרים לו למידה ונוכחות מתוך העכשיו.
כשוויניקוט מדבר על "אם טובה דיה" המספקת סביבה מחזיקה ותומכת לחוויית התינוק שנמצא לבד בנוכחותה והוא רגוע ומלא אמון, היוגה מצביעה על שקט נפשי. מיעוט מחשבות ורגשות מציפים מאפשרים לתינוק לחקור בבטחון שקט את עולמו הפנימי והחיצוני פיתוח יכולת זו נרכשת מתוך פרקטיקת התרגול והטיפול ביוגה
"היכולת להנות מלהיות לבד עם אדם אחר שגם הוא עצמו לבדו היא כשלעצמה חוויה של בריאות"
מתוך המאמר "היכולת להיות לבד" של ד.ויניקוט
ויניקוט הדגיש כי זו יכולת. לא רק פחד או משאלה.
תרגול יוגה , מפתח את היכולת הזו בכך שמאפשר מקום בטוח לפורקן רגשי (סביבה מחזיקה) תוך כדי שהמורה מהווה תחליף אם או אובייקט מעבר בשלבי לימוד היוגה הראשונים".
כשאנו נפגשים ומתרגלים בקבוצה יחד, ערים לחלל ולנוכחות האחרים ויחד עם זאת, אנחנו לבד על המזרן , לבד עם מחשבותינו ורגשותינו והתחושות השונות.
התרגול יחד כקבוצה , כשכל אחד לבד , עמוק פנימה, אך גם נוכח בחלל, מושפע ומשפיע בדממה על אחרים, הוא בריאות. הוא ויסות. הוא פיתוח יכולת משמעותית ליחסים הבאים של אדם עם עצמו עם זולתו.
השתיקה של כולם זה עוד ביטוי ליכולת להיות לבד. אך אין זה אומר שזו התנגדות לדיבור או ארגון הגנתי המרמז על ציפייה לרדיפה . זו דווקא הרפייה של התגובתיות החיצונית מתוך בטחון שנוכחות הזולת מספקת בטחון.